הגדרת תביעת מזונות רטרואקטיבית:
תביעת מזונות רטרואקטיבית היא תביעה משפטית שמטרתה לחייב אדם בתשלום מזונות עבור תקופה שקדמה להגשת התביעה. למעשה, התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לו סכום כספי עבור צרכיו הכלכליים, גם עבור התקופה שבה לא שולמו מזונות.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה כזו?
ההגשה של תביעת מזונות רטרואקטיבית אפשרית במספר מקרים:
- אי תשלום מזונות כלל: כאשר האדם החייב במזונות לא שילם אותם כלל, ניתן לתבוע ממנו תשלום רטרואקטיבי עבור התקופה שלא שילם.
- תשלום מזונות חלקי: כאשר האדם החייב במזונות שילם סכום נמוך מהסכום שהיה צריך לשלם, ניתן לתבוע ממנו את ההפרש עבור התקופה שבה שילם סכום חלקי.
- אי יכולת להגיש תביעה קודם לכן: במקרים מסוימים, ייתכן שהתובע לא היה יכול להגיש תביעה למזונות קודם לכן, כגון במקרים של אלימות במשפחה או חוסר מודעות לזכויותיו. במקרים אלה, ייתכן שבית המשפט יאפשר הגשת תביעה רטרואקטיבית.
הבדלים בין תביעה רטרואקטיבית לתביעה רגילה למזונות:
- מועד הגשת התביעה: תביעה רגילה למזונות מוגשת עבור התקופה החל ממועד הגשת התביעה ואילך, בעוד שתביעה רטרואקטיבית מוגשת עבור תקופה שקדמה להגשת התביעה.
- הוכחות: תביעה רטרואקטיבית מחייבת את התובע להוכיח את צרכיו הכלכליים ואת נזקיו עבור התקופה שקדמה להגשת התביעה.
- שיקול דעת בית המשפט: בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה וישקול שיקולים שונים, כגון התנהגות הצדדים, מצבם הכלכלי והזמן שחלף מאז התקופה הרלוונטית, לפני שיחליט האם לאשר את התביעה הרטרואקטיבית.
תביעת מזונות רטרואקטיבית היא כלי משפטי מורכב, ויש להגיש אותה בזהירות ובתנאים מתאימים. חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה לפני הגשת תביעה שכזו, על מנת להבטיח את סיכויי ההצלחה שלה.
בין הלכה לחוק
תביעות מזונות רטרואקטיבית הן תביעות לתשלום מזונות עבור תקופה שקדמה להגשת התביעה. הן נושא מורכב וטעון, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה משפטית. במאמר זה נבחן את גישות הדין העברי והמשפט הישראלי בנושא, תוך התייחסות לחוקים ולפסיקות רלוונטיות.
גישת הדין העברי
הדין העברי מבחין בין אישה נשואה לאישה שאינה נשואה. אישה נשואה, על פי ההלכה, נחשבת כמי ש"מחלה" על זכותה לתבוע מזונות עבר, כיוון שהיא נהנית ממעמד של "אשת איש". לעומת זאת, אישה שאינה נשואה, כמו גרושה או רווקה, רשאית לתבוע מזונות עבר עבור כל התקופה שבה לא קיבלה מזונות עבור ילדיה.
הגישה ההלכתית מבוססת על מספר הנחות יסוד:
- חובת האב לזון את ילדיו: חובה זו מעוגנת בתורה ובפרשנות חז"ל.
- מעמד האישה הנשואה: אישה נשואה נתפסת כנתמכת על ידי בעלה, ולכן אין לה צורך במזונות נפרדים עבור ילדיה.
- ויתור: אישה נשואה, על פי ההלכה, נחשבת כמי שוויתרה מרצון על זכותה לתבוע מזונות עבר.
עם זאת, חשוב לציין שגם הדין העברי מכיר בכך שישנם מקרים חריגים שבהם אישה נשואה תוכל לתבוע מזונות עבר. לדוגמה, אם האישה הוכיחה שהיא נמצאת במצוקה כלכלית קשה, או שהבעל נטש אותה ואת ילדיה.
גישת המשפט הישראלי
המשפט הישראלי אימץ גישה רחבה יותר בנוגע לתביעות מזונות רטרואקטיבית. גישה זו מאפשרת לכל הורה, בין אם נשוי או לא נשוי, לתבוע מזונות עבור ילדיו עבור כל התקופה שבה לא קיבל מזונות.
הגישה הישראלית מבוססת על מספר עקרונות:
- טובת הילד: העיקרון המנחה הוא טובת הילד, וזכותו לקבל מזונות מהוריו.
- שוויון: המשפט הישראלי דוגל בשוויון בין הורים, ועל כן מטיל עליהם חובת מזונות שוויונית.
- השתק: אדם לא יכול להסתמך על מצג שיצר בעצמו, ולכן גם הורה שלא שילם מזונות לאורך זמן לא יוכל להימנע מתשלום רטרואקטיבי.
עם זאת, גם המשפט הישראלי מכיר בכך שישנם מקרים חריגים שבהם לא ניתן יהיה לתבוע מזונות רטרואקטיבית. לדוגמה, אם הוכח שההורה לא שילם מזונות כיוון שלא היה מסוגל לכך כלכלית, או שההורה השני התרשל בהגשת התביעה.
תנאים להגשת תביעה רטרואקטיבית:
להלן התנאים הנדרשים על מנת שתביעה רטרואקטיבית תתקבל:
- עילת תביעה: ראשית, יש להוכיח כי קיימת עילת תביעה לגיטימית. משמע, שהתרחש אירוע שמקים זכות תביעה כנגד צד אחר.
- קשר סיבתי: יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק שנגרם.
- נזק: יש להוכיח נזק ממשי שנגרם כתוצאה מהאירוע.
- התיישנות: יש להגיש את התביעה בתוך תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לתחום המשפט בו מוגשת התביעה.
הוכחה נדרשת:
ההוכחה הנדרשת בתביעה רטרואקטיבית תלויה בתחום המשפט בו מוגשת התביעה ובנסיבות המקרה.
בדרך כלל, יידרש התובע להציג ראיות שתומכות בטענותיו, כגון:
- מסמכים רפואיים: אם התביעה נוגעת לנזק גופני, יידרשו מסמכים רפואיים המעידים על הנזק ועל הקשר הסיבתי בינו לבין האירוע.
- חוות דעת מומחים: ייתכן ותידרש חוות דעת של מומחה בתחום הרלוונטי, שתתמוך בטענות התובע.
- עדויות: ייתכן ותידרש עדותם של עדים שהיו מעורבים באירוע או שיש להם ידיעה רלוונטית.
פרק זמן לתביעת מזונות רטרואקטיבית:
במקרה של תביעת מזונות רטרואקטיבית, ניתן לתבוע מזונות עבור תקופה של עד 6 שנים אחורה מיום הגשת התביעה.
שיקולי בית המשפט בתביעה רטרואקטיבית של מזונות
תביעה רטרואקטיבית של מזונות היא דרישה לתשלום מזונות עבור תקופה שקדמה להגשת התביעה. תביעות אלו נדירות יחסית, ובהן בית המשפט נדרש להכריע בשאלות מורכבות הנוגעות הן לצדק ולצרכים של התובע, הן לנסיבות המקרה והן להשלכות על הנתבע.
להלן סקירה של שיקולים מרכזיים שעשויים להשפיע על הכרעת בית המשפט:
1. משך הזמן שחלף:
בית המשפט יבחן את משך הזמן שחלף בין התקופה שבגינה תובעים מזונות לבין מועד הגשת התביעה. ככל שהזמן ארוך יותר, כך יקטן הסיכוי לקבלת התביעה. הסיבה לכך היא שקיים קושי ראייתי משמעותי בהוכחת הצרכים וההוצאות של התובע לאורך זמן, וכן קושי בהוכחת יכולת ההשתכרות של הנתבע בתקופה הרלוונטית.
2. הסיבות לעיכוב בהגשת התביעה:
בית המשפט יבקש להבין מדוע התובע המתין זמן רב כל כך לפני שהגיש את תביעתו. הסיבות יכולות להיות מגוונות, כגון חוסר מודעות לזכויות, קשיים כלכליים, פחד מהנתבע, או תקווה שהצדדים יפתרו את הסוגיה ביניהם. בית המשפט יבחן את הסיבות הללו ויקבע האם הן מוצדקות ומספקות הסבר סביר לעיכוב.
3. התנהגות הצדדים:
התנהגות הצדדים לאורך התקופה הרלוונטית תשפיע אף היא על הכרעת בית המשפט. בית המשפט יבחן האם הנתבע סיפק מזונות באופן חלקי או לאורך זמן, האם התובע ניסה לפתור את הסוגיה בדרכים אחרות, והאם הצדדים שיתפו פעולה בהליך המשפטי.
4. צרכי התובע:
בית המשפט יבחן את צרכי התובע בתקופה שבגינה תובעים מזונות. יילקחו בחשבון גורמים כמו גיל התובע, מצבו הבריאותי, רמת הכנסתו ויכולת השתכרותו, הוצאותיו השוטפות והצרכים המיוחדים שלו.
5. יכולת ההשתכרות של הנתבע:
בית המשפט יבחן את יכולת ההשתכרות של הנתבע בתקופה הרלוונטית. יילקחו בחשבון גורמים כמו גיל הנתבע, מצבו הבריאותי, השכלתו, ניסיונו התעסוקתי, הכנסתו הנוכחית ופוטנציאל ההשתכרות שלו.
6. השלכות פסק הדין:
בית המשפט יבחן את ההשלכות הפוטנציאליות של פסק הדין על שני הצדדים. יילקחו בחשבון גורמים כמו יכולתו של הנתבע לשלם את המזונות שנפסקו, הפגיעה באיכות חייו כתוצאה מכך, וכן הפגיעה באיכות חייו של התובע במידה והתביעה תידחה.
7. תקדימים משפטיים:
בית המשפט יבחן תקדימים משפטיים רלוונטיים הנוגעים לתביעות רטרואקטיביות של מזונות. תקדימים אלו יכולים לסייע לבית המשפט להתוות את השיקולים שיש לקחת בחשבון ולקבוע את גובה המזונות, אם ייפסקו.
הכרעה בתביעה רטרואקטיבית של מזונות היא מורכבת ודורשת בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה ושל מכלול השיקולים שהוזכרו לעיל. בית המשפט ישקול את כל הגורמים הרלוונטיים ויפסוק בהתאם לצדק ולצרכים של שני הצדדים.
רוצים לקבל את הליווי המקצועי ביותר? משרד עורכי דין סופי ספקטור כאן ללוות אתכם.
